אתנ"כתא

יום רביעי, י"א טבת תשע"ט

ברוך הבא אורח | התחבר או הרשם
   הצג פרשות ועליות. הצג אותיות פסוק ופרק. הצג קישורים להודעות. גודל הכתב:
 טז וַיַּ֨רְא יוֹסֵ֣ף אִתָּם֮ אֶת־בִּנְיָמִין֒ וַיֹּ֙אמֶר֙ לַֽאֲשֶׁ֣ר עַל־בֵּית֔וֹ הָבֵ֥א אֶת־הָאֲנָשִׁ֖ים הַבָּ֑יְתָה וּטְבֹ֤חַ טֶ֙בַח֙ וְהָכֵ֔ן כִּ֥י אִתִּ֛י יֹאכְל֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים בַּֽצָּהֳרָֽיִם׃ יז וַיַּ֣עַשׂ הָאִ֔ישׁ כַּֽאֲשֶׁ֖ר אָמַ֣ר יוֹסֵ֑ף וַיָּבֵ֥א הָאִ֛ישׁ אֶת־הָאֲנָשִׁ֖ים בֵּ֥יתָה יוֹסֵֽף׃ יח וַיִּֽירְא֣וּ הָֽאֲנָשִׁ֗ים כִּ֣י הֽוּבְאוּ֮ בֵּ֣ית יוֹסֵף֒ וַיֹּאמְר֗וּ עַל־דְּבַ֤ר הַכֶּ֙סֶף֙ הַשָּׁ֤ב בְּאַמְתְּחֹתֵ֙ינוּ֙ בַּתְּחִלָּ֔ה אֲנַ֖חְנוּ מֽוּבָאִ֑ים לְהִתְגֹּלֵ֤ל עָלֵ֙ינוּ֙ וּלְהִתְנַפֵּ֣ל עָלֵ֔ינוּ וְלָקַ֧חַת אֹתָ֛נוּ לַעֲבָדִ֖ים וְאֶת־חֲמֹרֵֽינוּ׃ יט וַֽיִּגְּשׁוּ֙ אֶל־הָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֖ר עַל־בֵּ֣ית יוֹסֵ֑ף וַיְדַבְּר֥וּ אֵלָ֖יו פֶּ֥תַח הַבָּֽיִת׃ כ וַיֹּאמְר֖וּ בִּ֣י אֲדֹנִ֑י יָרֹ֥ד יָרַ֛דְנוּ בַּתְּחִלָּ֖ה לִשְׁבָּר־אֹֽכֶל׃ כא וַֽיְהִ֞י כִּי־בָ֣אנוּ אֶל־הַמָּל֗וֹן וַֽנִּפְתְּחָה֙ אֶת־אַמְתְּחֹתֵ֔ינוּ וְהִנֵּ֤ה כֶֽסֶף־אִישׁ֙ בְּפִ֣י אַמְתַּחְתּ֔וֹ כַּסְפֵּ֖נוּ בְּמִשְׁקָל֑וֹ וַנָּ֥שֶׁב אֹת֖וֹ בְּיָדֵֽנוּ׃ כב וְכֶ֧סֶף אַחֵ֛ר הוֹרַ֥דְנוּ בְיָדֵ֖נוּ לִשְׁבָּר־אֹ֑כֶל לֹ֣א יָדַ֔עְנוּ מִי־שָׂ֥ם כַּסְפֵּ֖נוּ בְּאַמְתְּחֹתֵֽינוּ׃ כג וַיֹּאמֶר֩ שָׁל֨וֹם לָכֶ֜ם אַל־תִּירָ֗אוּ אֱלֹ֨הֵיכֶ֜ם וֵֽאלֹהֵ֤י אֲבִיכֶם֙ נָתַ֨ן לָכֶ֤ם מַטְמוֹן֙ בְּאַמְתְּחֹ֣תֵיכֶ֔ם כַּסְפְּכֶ֖ם בָּ֣א אֵלָ֑י וַיּוֹצֵ֥א אֲלֵהֶ֖ם אֶת־שִׁמְעֽוֹן׃ כד וַיָּבֵ֥א הָאִ֛ישׁ אֶת־הָאֲנָשִׁ֖ים בֵּ֣יתָה יוֹסֵ֑ף וַיִּתֶּן־מַ֙יִם֙ וַיִּרְחֲצ֣וּ רַגְלֵיהֶ֔ם וַיִּתֵּ֥ן מִסְפּ֖וֹא לַחֲמֹֽרֵיהֶֽם׃ כה וַיָּכִ֙ינוּ֙ אֶת־הַמִּנְחָ֔ה עַד־בּ֥וֹא יוֹסֵ֖ף בַּֽצָּהֳרָ֑יִם כִּ֣י שָֽׁמְע֔וּ כִּי־שָׁ֖ם יֹ֥אכְלוּ לָֽחֶם׃ כו וַיָּבֹ֤א יוֹסֵף֙ הַבַּ֔יְתָה וַיָּבִ֥יאּוּ ל֛וֹ אֶת־הַמִּנְחָ֥ה אֲשֶׁר־בְּיָדָ֖ם הַבָּ֑יְתָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ־ל֖וֹ אָֽרְצָה׃ כז וַיִּשְׁאַ֤ל לָהֶם֙ לְשָׁל֔וֹם וַיֹּ֗אמֶר הֲשָׁל֛וֹם אֲבִיכֶ֥ם הַזָּקֵ֖ן אֲשֶׁ֣ר אֲמַרְתֶּ֑ם הַעוֹדֶ֖נּוּ חָֽי׃ כח וַיֹּאמְר֗וּ שָׁל֛וֹם לְעַבְדְּךָ֥ לְאָבִ֖ינוּ עוֹדֶ֣נּוּ חָ֑י וַֽיִּקְּד֖וּ (וישתחו) [וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ]: כט וַיִּשָּׂ֣א עֵינָ֗יו וַיַּ֞רְא אֶת־בִּנְיָמִ֣ין אָחִיו֮ בֶּן־אִמּוֹ֒ וַיֹּ֗אמֶר הֲזֶה֙ אֲחִיכֶ֣ם הַקָּטֹ֔ן אֲשֶׁ֥ר אֲמַרְתֶּ֖ם אֵלָ֑י וַיֹּאמַ֕ר אֱלֹהִ֥ים יָחְנְךָ֖ בְּנִֽי׃
הוסף הודעה

טבת
כ'
תשע"ה

על איזו ארוחת צהרים מדבר יוסף -zoridi
בראשית פרק מג פסוק טז
האחים מגיעים אל יוסף : ... ּ וַיֵּרְדוּ מִצְרַיִם וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי יוֹסֵף: וַיַּרְא יוֹסֵף אִתָּם אֶת בִּנְיָמִין - בנימין יחד אתם. אז יש "שלום בית".

וַיֹּאמֶר לַאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ הָבֵא אֶת הָאֲנָשִׁים הַבָּיְתָה וּטְבֹחַ טֶבַח וְהָכֵן כִּי אִתִּי יֹאכְלוּ הָאֲנָשִׁים בַּצָּהֳרָיִם:

לכאורה, יוסף מתכנן שבעוד שעה שעתים – בצהרים- בשעת הסעודה הוא יגלה לאחים : "אני יוסף" !

רש"י דוחה את הפירוש הזה , כי הוא סותר את "פשוטו של מקרא" :
ממקורות אחרים במקרא , אנחנו יודעים שבימים ההם אכלו רק פעמים ביום ולא היתה "ארוחת צהרים".

הוכחה : יציאת מצרים היתה בפסח – בחמישה עשר לחודש הראשון – ובני ישראל התלוננו שתם הלחם, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:
ומסביר רש"י ( שמות טז .א' ) שבאותם שלושים יום , "אכלו משירי הבצק (או משירי המצה) ששים ואחת סעודות". דהיינו פעמים ביום בלבד.

וכן מקרא מלא דבר הכתוב ( לדוגמא : שמות טז'.ח'. ועוד בפסוקים שם. ): בְּתֵת ה' לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכֹל , וְלֶחֶם בַּבֹּקֶר לִשְׂבֹּעַ . אין ארוחת צהרים ...!

רק בשבת יש דין של "סעודה שלישית" ( חוץ מסעודת ליל שבת, וסעודת שבת בבוקר )
והיא סעודה שני'ה , היחודית רק ליום / ביום השבת ! סעודת "מלוה מלכה" היא בלילה - במוצ"שק . וק"ל.

כיון שכך, יש להבין למה יוסף מזמין את אחיו לארוחת צהרים, שלא קיימת ... שיזמינם לארוחה הקרובה - ארוחת הערב ?
גם אם יש לו כוונה נסתרת, למה הוא קורא לארוחת הבוקר בשם צהרים ?

- והתשובה פשוטה : יוסף מתנהג כ"מלך"!
לפיכך יוסף ישן כמנהג המלכים עד שעה שלישית ביום, במילא הארוחה הראשונה שלו היא לפני הצהרים.

ובתהילים נז.ט' : "עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָּׁחַר". מסביר רש"י : עורה כבודי- ולא אישן עד שלש שעות בכבודי כשאר מלכים.
...אעירה שחר-אני מעורר את השחר ואין השחר מעוררני:

לכן מסביר רש"י : בצהרים - זה מתורגם בשירותא שהוא לשון סעודה ראשונה בלשון ארמי .... אבל כל תרגום של צהרים "טיהרא".

והיות ועכשיו יוסף נמצא במשרד, אז בהכרח שמדובר בארוחת בוקר מאוחרת , מחר לפני הצהרים, ולא היום !

לכן אומר יוסף לַאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ : הָבֵא אֶת הָאֲנָשִׁים הַבָּיְתָה - שילונו בארמון שלי, ומחר נסעד יחדיו !
וַיַּעַשׂ הָאִישׁ כַּאֲשֶׁר אָמַר יוֹסֵף וַיָּבֵא הָאִישׁ אֶת הָאֲנָשִׁים בֵּיתָה יוֹסֵף:

וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים רש"י : לשון פחד כִּי הוּבְאוּ בֵּית יוֹסֵף רש"י : כי הובאו בית יוסף - ואין דרך שאר הבאים לשבור בר ללון בבית יוסף כי אם בפונדקאות שבעיר. וייראו שאין זה אלא לאספם אל משמר: וַיֹּאמְרוּ עַל דְּבַר הַכֶּסֶף הַשָּׁב בְּאַמְתְּחֹתֵינוּ בַּתְּחִלָּה אֲנַחְנוּ מוּבָאִים לְהִתְגֹּלֵל עָלֵינוּ וּלְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ וְלָקַחַת אֹתָנוּ לַעֲבָדִים וְאֶת חֲמֹרֵינוּ:

----------------------------------------------------------
כותב הפרשן שלכם כך : לפי הכתוב "בַּצָּהֳרָיִם" , זה הזמן שיוסף ארגן את הארוחה שלו עם אחיו, כלומר זה אחד מזמני האכילה במשך היום, ככתוב: "עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם, אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה; וַיִּשְׁמַע קוֹלִי"תהלים נה יח)
תשובתי :
הפסוק מדבר על שלושת ה"תפילות" עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם, בהם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה וַיִּשְׁמַע קוֹלִי". ולא על שלוש "ארוחות"...
רש"י : ערב ובוקר וצהרים - ערבית ושחרית ומנחה ג' תפלות:
מצודות דוד : ערב וגו' - בכל שלש התפלות אספר התלאות ואהמה אליהם:

קישורים חיצוניים ותמונות:
      עיין כאן.(אתר)
מאמרים וביאורים באתר ויקיטקסט