אתנ"כתא

יום רביעי, י"א טבת תשע"ט

ברוך הבא אורח | התחבר או הרשם
   הצג פרשות ועליות. הצג אותיות פסוק ופרק. הצג קישורים להודעות. גודל הכתב:
 לט וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אַחֲרֵ֨י הוֹדִ֧יעַ אֱלֹהִ֛ים אוֹתְךָ֖ אֶת־כָּל־זֹ֑את אֵין־נָב֥וֹן וְחָכָ֖ם כָּמֽוֹךָ׃ מ אַתָּה֙ תִּהְיֶ֣ה עַל־בֵּיתִ֔י וְעַל־פִּ֖יךָ יִשַּׁ֣ק כָּל־עַמִּ֑י רַ֥ק הַכִּסֵּ֖א אֶגְדַּ֥ל מִמֶּֽךָּ׃ מא וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶל־יוֹסֵ֑ף רְאֵה֙ נָתַ֣תִּי אֹֽתְךָ֔ עַ֖ל כָּל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ מב וַיָּ֨סַר פַּרְעֹ֤ה אֶת־טַבַּעְתּוֹ֙ מֵעַ֣ל יָד֔וֹ וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֖הּ עַל־יַ֣ד יוֹסֵ֑ף וַיַּלְבֵּ֤שׁ אֹתוֹ֙ בִּגְדֵי־שֵׁ֔שׁ וַיָּ֛שֶׂם רְבִ֥ד הַזָּהָ֖ב עַל־צַוָּארֽוֹ׃ מג וַיַּרְכֵּ֣ב אֹת֗וֹ בְּמִרְכֶּ֤בֶת הַמִּשְׁנֶה֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ וַיִּקְרְא֥וּ לְפָנָ֖יו אַבְרֵ֑ךְ וְנָת֣וֹן אֹת֔וֹ עַ֖ל כָּל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ מד וַיֹּ֧אמֶר פַּרְעֹ֛ה אֶל־יוֹסֵ֖ף אֲנִ֣י פַרְעֹ֑ה וּבִלְעָדֶ֗יךָ לֹֽא־יָרִ֨ים אִ֧ישׁ אֶת־יָד֛וֹ וְאֶת־רַגְל֖וֹ בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ מה וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֣ה שֵׁם־יוֹסֵף֮ צָֽפְנַ֣ת פַּעְנֵחַ֒ וַיִּתֶּן־ל֣וֹ אֶת־אָֽסְנַ֗ת בַּת־פּ֥וֹטִי פֶ֛רַע כֹּהֵ֥ן אֹ֖ן לְאִשָּׁ֑ה וַיֵּצֵ֥א יוֹסֵ֖ף עַל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ מו וְיוֹסֵף֙ בֶּן־שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה בְּעָמְד֕וֹ לִפְנֵ֖י פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרָ֑יִם וַיֵּצֵ֤א יוֹסֵף֙ מִלִּפְנֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַֽיַּעְבֹ֖ר בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ מז וַתַּ֣עַשׂ הָאָ֔רֶץ בְּשֶׁ֖בַע שְׁנֵ֣י הַשָּׂבָ֑ע לִקְמָצִֽים׃ מח וַיִּקְבֹּ֞ץ אֶת־כָּל־אֹ֣כֶל ׀ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֗ים אֲשֶׁ֤ר הָיוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיִּתֶּן־אֹ֖כֶל בֶּעָרִ֑ים אֹ֧כֶל שְׂדֵה־הָעִ֛יר אֲשֶׁ֥ר סְבִיבֹתֶ֖יהָ נָתַ֥ן בְּתוֹכָֽהּ׃ מט וַיִּצְבֹּ֨ר יוֹסֵ֥ף בָּ֛ר כְּח֥וֹל הַיָּ֖ם הַרְבֵּ֣ה מְאֹ֑ד עַ֛ד כִּי־חָדַ֥ל לִסְפֹּ֖ר כִּי־אֵ֥ין מִסְפָּֽר׃ נ וּלְיוֹסֵ֤ף יֻלַּד֙ שְׁנֵ֣י בָנִ֔ים בְּטֶ֥רֶם תָּב֖וֹא שְׁנַ֣ת הָרָעָ֑ב אֲשֶׁ֤ר יָֽלְדָה־לּוֹ֙ אָֽסְנַ֔ת בַּת־פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע כֹּהֵ֥ן אֽוֹן׃ נא וַיִּקְרָ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת־שֵׁ֥ם הַבְּכ֖וֹר מְנַשֶּׁ֑ה כִּֽי־נַשַּׁ֤נִי אֱלֹהִים֙ אֶת־כָּל־עֲמָלִ֔י וְאֵ֖ת כָּל־בֵּ֥ית אָבִֽי׃ נב וְאֵ֛ת שֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖י קָרָ֣א אֶפְרָ֑יִם כִּֽי־הִפְרַ֥נִי אֱלֹהִ֖ים בְּאֶ֥רֶץ עָנְיִֽי׃
הוסף הודעה

טבת
כ'
תשע"ה

מי אחראי על השב"כ המצרי -zoridi
בראשית פרק מא פסוק מד
וַיֹּ֧אמֶר פַּרְעֹ֛ה אֶל־יוֹסֵ֖ף אֲנִ֣י פַרְעֹ֑ה / וּבִלְעָדֶ֗יךָ / לֹֽא־יָרִ֨ים אִ֧ישׁ אֶת־יָד֛וֹ / וְאֶת־רַגְל֖וֹ, בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

הקושי הראשון ב"פשוטו של מקרא" הוא, מה תוכן הפסוק. הרי כבר לפני כן נקבעו הסמכויות של יוסף -
"וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי" ... רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ – שרק שם התואר "מלך", נשאר לפרעה . ואילו כל סמכויות הממשל בידי יוסף :
כאמור בפסוק מ"א : וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם.
ואח"כ נערך מסע ההכתרה בפסוק מ"ג : וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ וְנָתוֹן אֹתוֹ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם:

הקושי השני : מה פשר ההכרזה של פרעה : "אֲנִי פַרְעֹה" ?
הקושי השלישי, הוא במילה : "וּבִלְעָדֶיךָ" שלפי חלוקת "טעמי המקרא", היא מילה בפני עצמה. אז יש להבין מה תוכנה.
כדי לענות על זה , חייבים לקשור את המילה "וּבִלְעָדֶיךָ" , או לנאמר לפניה, או לנאמר אחריה .
הקושי הרביעי : מה כוונת הפסוק באומרו : "לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם". האם כל אזרח חייב לקבל אישור מראש כדי לגרד באוזן ...?

רש"י מסביר בהסתמך על תרגום אונקלוס . שהפסוק כולו , עוסק בנושא ה"ביטחוני". וזו משמעות המילים :
לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ - לשאת נשק. וְאֶת רַגְלוֹ - לרכב על סוס – כלי מלחמתי. בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם.

כלומר : אחרי שיוסף מתמנה ל"ראש הממשל" המצרי, ועובר את "מסע ההכתרה", פרעה נזכר שטרם הוסדר בינו לבין יוסף הנושא הכי רגיש... מי משניהם יהי'ה הממונה על מנגנוני הביטחון – השב"כ. בידי מי משניהם הסמכות להעניק רשיונות לנשיאת נשק.

הנוהל בישראל הוא, שלמרות שהסמכות הבטחונית בידי שר הביטחון, השב"כ מסונף למשרד ראש הממשלה.

הדילמה פשוטה : פרעה העניק ליוסף שליטה בכל מנגנוני הממשל. כיון שכך, הוא עצמו – פרעה- נשאר חשוף להפיכה שעלולה להתבצע ע"י יוסף. וכדי למנוע זאת, עליו להשאיר את מנגנוני הביטחון תחת חסותו.

מצד שני, יתכן והאמון של פרעה ביוסף הוא כל כך מוחלט, ובל נשכח שפרעה הוקסם מאישיותו הצנועה של יוסף - בִּלְעָדָי - אני עצמי רק "אין ואפס" - אֱלֹקִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה - לכן הוא לא חושש שיוסף יחולל מהפיכה כדי לסלק אותו ולכבוש את השילטון לעצמו.
להיפך, פרעה חושש לשלומו ולמעמדו של יוסף. שהוא צעיר חסר ניסיון פוליטי, ולכן הוא עלול ליפול קורבן לאינטריגות שיִזְמוּ המודחים ו / או המקנאים בהצלחתו. ולכן, כדי שיוסף יוכל להתגונן , על יוסף לשלוט במנגנוני הביטחון.
זו הדילמה . אלה שתי האפשרויות. ולכן רש"י מביא שני פירושים לפסוק.

בפירוש הראשון שמביא רש"י, המילה "וּבִלְעָדֶיךָ" , קשורה לתחילת הפסוק :
וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף :"אֲנִי פַרְעֹה" - אני "מקור הסמכות". ובלשון של רש"י : שיש יכולת בידי לגזור גזירה על מלכותי . ולכן : ואני גוזר שלא ירים איש את ידו – אני נשאר הממונה על השב"כ. :וּבִלְעָדֶיךָ - שלא ברשותך. כלומר, אינני זקוק לאישור שלך בנושא, היות ואני מקור הסמכות. לכן , רק אני חותם על הרשאות / רשיונות לנשיאת נשק. לפי פירוש זה, פרעה מצמצם ומגביל את סמכויות יוסף !

לפי הפירוש השני ברש"י, המילה "וּבִלְעָדֶיךָ" , קשורה לסוף הפסוק , והתוצאה הפוכה :
וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף :"אֲנִי פַרְעֹה" - אני משאיר לעצמי רק את תואר הכבוד "מלך". אבל בפועל : וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם: ואתה תהי'ה ממונה גם על השב"כ. לפי פירוש זה, הפסוק מגדיל את סמכויות יוסף !

על פירוש זה מוסיף רש"י : וזהו דוגמת "רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ". כלומר, פירוש זה מתאים לעובדה שלפרעה רק נשאר הכבוד להיקרא בשם התואר "מלך".

אבל אם כך הם פני הדברים - מעיר רש"י - הי'ה על פרעה לאמר זאת בשעת נתינת הטבעת... ולא עכשיו. לכן ההסבר הזה פחות טוב.

סיבה נוספת לבחירת רש"י בפירוש הראשון והוא העיקר, נמצאת בפרשת "ויגש" . שם נאמר וַיִּתֵּן לָהֶם יוֹסֵף עֲגָלוֹת עַל פִּי פַרְעֹה.
משמע מכך, שפרעה השאיר את ניהול הביטחון בידיו.

מאמרים וביאורים באתר ויקיטקסט