כתוב שקין הביא מפרי האדמה- לא מהפירות הטובים. ואילו אצל הבל- כתוב שהוא הביא מבכורות צאנו- מהמשובחים שבצאן- ולא סתם צאן.
כשאדם נותן מנחה לה'- הוא צריך להביא את הטוב ביותר ולא סתם מנחה.
*האבן עזרא מתייחס לזה.

שמעתי פעם שכשאדם רוצה להראות חשיבות למישהו, הוא נותן לו את מה שאין לו יכולת להשיג (לדוגמא: התואר עליון שאנו מתארים את ה').

לאדם עדיין לא ניתנה רשות לאכול מבעלי החיים - לכן הם ראויים לקרבן; אך פרי האדמה הם אפילו לא מאכל אדם - הם מאכל בהמה! מתנה כזאת אינה ראויה לקרבן.

אדם הראשון- היה צריך לעבוד למחייתו. השאלה היא מה בראש- התורה, או חלילה, העבודה.
כשאדם מעמיד בראש סדר העדיפויות שלו את התורה- יש מקום לקבל את המנחה שלו. אבל כשאדם מעמיד בראש סדר העדיפויות שלו את העבודה- פחות קל לקבל את המנחה.
הבל העמיד את התורה בראש- כתוב "ויהי הבל רועה צאן"- "וי"- צער- היה לו קשה עם העובדה שהוא צריך לעבוד למחייתו. ואילו קין "וקין היה עובד אדמה"- "היה"- שמחה- העובדה שהוא צריך לעבוד- כנראה שמחה אותו.

*בשם בעל ה"תפארת שלמה" (אני חושבת).