|
|
יום שישי, ז' אייר תשפ"ו |
ברוך הבא אורח | התחבר או הרשם |
  
הצג פרשות ועליות.
הצג אותיות פסוק ופרק. הצג קישורים להודעות. גודל הכתב:
 ז וַיֹּ֨אמֶר יִצְחָ֜ק אֶל־אַבְרָהָ֤ם אָבִיו֙ וַיֹּ֣אמֶר אָבִ֔י וַיֹּ֖אמֶר הִנֶּ֣נִּֽי בְנִ֑י וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֤ה הָאֵשׁ֙ וְהָ֣עֵצִ֔ים וְאַיֵּ֥ה הַשֶּׂ֖ה לְעֹלָֽה׃
תשרי
כ"ג
תש"ע
בראשית פרק כב פסוק ז
מדוע כתוב שוב "ויאמר" הרי כתוב כבר פעם אחת בתחלת הפס'?
תשרי
כ"ג
תש"ע
בראשית פרק כב פסוק ז
לכאורה כל דו-השיח תמוה. מדוע צריך את כל ה"ויאמר אבי ויאמר הנני בני ויאמר" - ויאמר ויאמר ויאמר?
אולי התורה רצתה להדגיש את הססנותו של יצחק. "ויאמר יצחק אל אברהם אביו", ואז שוב - "ויאמר אבי"; ואז סוף-סוף הוא יורד לעניין - "הנה האש והעצים...".
ואולי אפשר לקחת את זה שלב אחד הלאה: אם נטען שליצחק היה בטחון מלא באביו, אפשר להבין שאין זה דבר פשוט בשבילו לשאול אותו שאלות על מעשיו, אפילו אם הם מוזרים מאוד. השאלה המעניינת היא מה הניע אותו כאן לשאול. המדרש מעלה שהשטן בא וגרם לשיחה זו; אולי אפשר לומר בפשט שכאשר יש צירוף של מספיק צדדים מוזרים למעשה, הבטחון כבר מתחיל להתערער - וזהו השטן של המדרש.
ואמנם, בטחונו של יצחק לא התערערה - כאשר אברהם דחה את שאלתו עדיין חזרנו לבטחון מלא - "וילכו שניהם יחדו".
אולי התורה רצתה להדגיש את הססנותו של יצחק. "ויאמר יצחק אל אברהם אביו", ואז שוב - "ויאמר אבי"; ואז סוף-סוף הוא יורד לעניין - "הנה האש והעצים...".
ואולי אפשר לקחת את זה שלב אחד הלאה: אם נטען שליצחק היה בטחון מלא באביו, אפשר להבין שאין זה דבר פשוט בשבילו לשאול אותו שאלות על מעשיו, אפילו אם הם מוזרים מאוד. השאלה המעניינת היא מה הניע אותו כאן לשאול. המדרש מעלה שהשטן בא וגרם לשיחה זו; אולי אפשר לומר בפשט שכאשר יש צירוף של מספיק צדדים מוזרים למעשה, הבטחון כבר מתחיל להתערער - וזהו השטן של המדרש.
ואמנם, בטחונו של יצחק לא התערערה - כאשר אברהם דחה את שאלתו עדיין חזרנו לבטחון מלא - "וילכו שניהם יחדו".
