מה פירוש הבטוי הזה לפי הטעמים, מה זה "משה ידו"?
הרי לפי רש"י שמפרש שמוט ידו של כל בעל משה הפיסוק הוא "שמוט כל בעל משה, ידו" שלא כהטעמים.

קורה לפעמים בלשון המקרא, שמילה נכתבת רק פעם אחת אך למעשה יש לקרוא אותה פעמיים.

כך גם כאן, יש לקרוא "שמוט כל בעל משה יד, ידו אשר ישה ברעהו".

"משה יד" הוא חוב (ראה ביטוי דומה בנחמיה י, נדמה לי), ו"בעל משה יד" הוא בעל חוב, כלומר נושה.

ה"יד" השניה היא משל לפעולה, ו"ידו אשר ישה ברעהו" הכוונה לפעולות שהוא עושה על-מנת לגבות את החוב מרעהו.

משמעות הפסוק היא: "יעזוב כל נושה את הפעולות שהוא עושה על-מנת לגבות את חובו מהחייב".

מכאן, שהחובות אינם בטלים ואינם נמחקים בשנת השמיטה! החובות עדיין קיימים, והלווה עדיין צריך להחזיר אותם, אלא שהמלוה אינו רשאי לגבות אותם.