|
|
יום שישי, ז' אייר תשפ"ו |
ברוך הבא אורח | התחבר או הרשם |
  
הצג פרשות ועליות.
הצג אותיות פסוק ופרק. הצג קישורים להודעות. גודל הכתב:
 כב א וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְהָ֣אֱלֹהִ֔ים נִסָּ֖ה אֶת־אַבְרָהָ֑ם וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו אַבְרָהָ֖ם וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִי׃
סיון
כ"ב
תשס"ט
בראשית פרק כב פסוק א
על דרך הפשט ניתן להבין בקלות - הרי זוהי דרכו של מקרא.
ועל דרך הדרש, אם תרצה, ניתן להסביר:
אברהם נדרש בתחילה להקריב את בנו יחידו, אולם לאחר העקידה הוא נצטווה "אל תשלח ידך אל הנער", (וכבר העיר האבן עזרא שאין לנו מצווה שאינה מוסרית, והוא לא הראשון שאומר זאת), הרי שאברהם נצטווה על העקידה על מנת להראות לעולם, שבאותה התקופה - קרבנות אדם היו מנת היום - יום שלו, שהקב"ה אוסר על קרבנות אדם.
אולי ניתן על דרך זו להסביר, האלקים, בה"א הידיעה, לאפוקי מאלהים אחרים, שלא רק "מנסים" אלא גם דורשים כביכול קרבנות אדם מעובדיהם.
עד כאן מדרשו.
ועל דרך הדרש, אם תרצה, ניתן להסביר:
אברהם נדרש בתחילה להקריב את בנו יחידו, אולם לאחר העקידה הוא נצטווה "אל תשלח ידך אל הנער", (וכבר העיר האבן עזרא שאין לנו מצווה שאינה מוסרית, והוא לא הראשון שאומר זאת), הרי שאברהם נצטווה על העקידה על מנת להראות לעולם, שבאותה התקופה - קרבנות אדם היו מנת היום - יום שלו, שהקב"ה אוסר על קרבנות אדם.
אולי ניתן על דרך זו להסביר, האלקים, בה"א הידיעה, לאפוקי מאלהים אחרים, שלא רק "מנסים" אלא גם דורשים כביכול קרבנות אדם מעובדיהם.
עד כאן מדרשו.
